הוצאות המשפחה להעסקת עובד זר סיעודי
העסקה של עובד זר נדרשת בהרבה מקרים, כשתחום הסיעוד מהווה חלק מרכזי מאד במשוואה. כדי שההעסקה תתבצע על פי חוק יש צורך בתשלומים שונים לעובד, וזאת כמובן בנוסף לתלוש המשכורת שלו. סכומים אלה אמנם עלולים להיראות גבוהים "מדי", אבל מנקודת מבט אובייקטיבית הם בהחלט הוגנים עבור שני הצדדים – מה גם שמי שאינו מקפיד על תשלום בהתאם לדרישות חושף עצמו בפני תביעות ועונשים כבדים.
האם חלה חובת תלוש המשכורת?
זכויות עובדים זרים מהוגנות בחוק הישראלי. החוק מגדיר שתנאי העבודה של העובד הזר צריכים להיות זהים לאלה של הישראלים, וזה בא לידי במשכורת המשולמת לו וברכיביה. המעסיק חייב לשלם לו בגובה של שכר המינימום לפחות, אשר עומד נכון לחלק השני של שנת 2017 היא 26,88 ש"ח לשעה או 5,000 ש"ח לחודש למשרה מלאה. העובד הזר צריך לקבל תשלום עבור שעות נוספות, כאשר במקרה של עובר זר בסיעוד השכר יהיה גלובאלי העולה על שכר המינימום ב-30%.
המעסיק צריך לשלם דמי נסיעה לעובד, על פי המרחק של מקום העבודה מהכתובת בה הוא מתגורר (כאשר מדובר בעובד שהמעסיק דואג לו למגורים התמונה תהיה שונה כמובן). חובה אחרת בתלוש המשכורת היא דמי הבראה, אשר משולמים לעובד פעם אחת בכל שנה על פי הוותק שלו: את מספר הימים מכפילים בסכום המוגדר בחוק של דמי הבראה. בשנה הראשונה הוא יקבל דמי הבראה בגין חמישה ימים, בשנה השנייה והשלישית עבור שישה ימים והחל מהשנה הרביעית ועד לעשירית דמי ההבראה יהיו שקולים לשבעה ימי עבודה. זכות אחרת היא פדיון ימי חופשה שנתית, כאשר עד לוותק של שש שנים אמור העובד הזר לקבל 16 ימי חופשה בשנה, או 14 ימים כאשר הוא מעוניין לפדות את החופשות בכספים (יום חופשה שווה כ-200 ש"ח).
לשכר הברוטו של העובד יש מספר תוספות הנדרשות על פי חוק. הוא צריך לקבל שעות נוספות וכן תשלום על עבודה הנעשית בימי חג או ביום החופשי השבוע שלו, כאשר בסך הכל מדובר בתשעה ימי חג לבחירת העובדים ובהתאם לדת שהם משתייכים אליה. העובד לא יכול לעבוד שבעה ימים בשבוע, כשיש צורך ביום מנוחה בן 25 שעות לפחות. אם העובד עובד ביום המנוחה שהוגדר עבורו, בלי קשר להיקף העבודה באותו שבוע, הוא אמור לקבל משכורת בגובה של 150%.
ומה באשר לניכויים?
יש לציין שבמקרה של עובד אשר המעסיק דואג למגורים שלו יש הוצאות אחרות של המעסיק וניכויים שונים מתלוש המשכורת שניתן לבצע כתוצאה מכך. כך למשל ניתן לנכות סכומים עבור המגורים של העובד, ההוצאות הנלוות למגורים (למשל ארנונה, מים או חשמל), הביטוח הרפואי ומה שמוגדר כמפרעות שונות. הכלל המרכזי כאן הוא שהסכום המקסימלי של הניכויים שניתן לבצע עבור כל ההוצאות יחדיו עומד על רבע משכר העובד. כאשר הניכויים נמוכים מכך החישוב שלהם ייעשה באופן יחסי.
עובדים זרים לא נכללים בביטוח של מדינת ישראל לתושביה, מטבע הדברים, כשחובת רכישת הביטוח הרפואי מוטלת על המעסיק. הפוליסות הקיימות של ביטוחים לעובדים זרים מצריכות בדרך כלל תשלום של כ-1.5-2 דולר ליום. הסכום המקסימלי שיכול המעסיק לנכות ממשכורת העובד עבור הביטוח הרפואי הוא כ-123 ש"ח נכון להיום.
האם חייבים להפריש לקרן פנסיה?
המעסיק צריך להפקיד לקרן פנסיה על שמו של העובד כספים משלב מסוים. נכון לנקודת הזמן הנוכחית מדובר על הפרשה של 6.5% מהשכר עבור הפנסיה ו-6% נוספים מהשכר כפיצויים שיינתנו לעובד במקרי הצורך. כאשר העובד מסיים את תקופת העבודה שלו אצל המעסיק יש להעביר לו את הסכומים שהצטברו בקרן הפנסיה.